נוירופידבק דינאמי מטפל בדיכאון

מסתירה את העצב.

אף אחד לא היה יכול לשער מה עובר על הדס.
כלפי חוץ היא היתה נראית אשה רגילה, צוחקת, מפטפטת מעט, יוצאת לעבוד. איש לא ידע מה מתחולל בקרבה. היא היטיבה לשחק משחק כפול: להשאיר את הכאב והבכי בבית ובחוץ להיראות במיטבה. באותה תקופה עולמה היה חשוך. היא היתה נתונה בדיכאון מתמשך שהחל כבר שנים קודם. הדס היתה מיואשת מעצמה ומהתפקוד שלה, הרגישה הכישלון הגדול עלי אדמות. התפקוד בבית עם הילדים היה באופן בינוני מתוך הבעה בוהה על העולם. הבית מוזנח, לא היה לה חשק לעשות כלום מלבד לבהות בחלל ולעסוק בדמיונות של רחמים עצמיים. הילדים טופלו בשתיקה מוחלטת, מספרים לה מה היה בגן אך הדברים רק זימזמו לידה, שומעת אך לא מגיבה לדבריהם. לידם אך לא איתם – מנותקת. באותן שנים הדס הרבתה לבכות והיתה מסוגלת להכנס למיטה ולבכות ולבכות שעות על גבי שעות. לילות רבים היתה הולכת לישון עם תחנונים ליושב מרומים שיקח את נשמתה מהעולם הנורא. הרגישה לא שווה כלום, ובלי טעם לקום לעוד יום. כמה מאוכזבת היתה להתעורר בכל בוקר מחדש ולגלות – אני עוד פה! עד שבעלה אמר די! "אי אפשר כך, את חייבת לקבל עזרה, הבית שלנו בקריסה!"

לוקחת אחריות לשינוי

היא הגיעה למטפלת רגשית שהציעה שילוב של אימון מוחי נוירופידבק, והסבירה: "השיחות כרגע לא יהיו מספיק יעילות, יש הפרשת חומרים מסוימים במח שמקבעים את הדיכאון". הדס השפילה מבט. באמת לא היה לה כח לשיחות ארוכות ולדיבורים. להתחבר לאלקטרודות ולשבת פאסיבית מבלי לדבר יש לה עוד כח. חבר לעבודה סיפר לבעלה על גיסתו שהיתה במצב דומה והופנתה לאימון מוחי. "מה זה?" שאל בתמיהה. הוא קיבל הסבר מקיף על השיטה הטכנולוגית, שמאמנת את המח לשוב לדפוסים מאוזנים ובין היתר לצאת ממעגל הדיכאון תוך כדי חזרה לתפקוד ולחיוניות.
הדס החלה בסדרה דו-שבועית של אימונים. בחודשיים הראשונים לא ניכר שיש תזוזה במצבה. בעלה חשב שאולי הם מבזבזים זמן וכסף וכדאי לפנות לגורם מקצועי אחר, אך חברו לעבודה דחק בו "תחכה, תמשיכו עוד קצת, אני אומר לך זה פלאי פלאים".

ריפוי והתחדשות

אט אט הגיע השינוי המיוחל. הדס החלה להיות יותר נוכחת ויותר עירנית. מאימון לאימון היה לה קל יותר לחבק ולנשק באופן טבעי את הילדים, ולהרגיש חזקה ומחוברת יותר לעצמה. היא החלה לדבר עם המטפלת הרגשית, נפתחה ושיתפה במחשבות וברגשות שלה. אישיותה העדינה והרגישה החלה להתגלות כלפי חוץ, והאמון שלה בעצמה ובעולם גבר. המבט השלילי והשחור על העולם ועל עצמה נעלם. הדחיה העצמית שלה פינתה את מקומה לקבלה עצמית, לשמחה במי שהיא, ולהערצה לכל יום חדש ששמח על תפקודה.

נחושה להיטיב לאחרים

כעבור שנה וחצי הדס ביקשה להפוך למאמנת מוחית נוירופידבק, למדה את הלימודים הנדרשים וסיימה בהצלחה! כיום היא מאמנת מוחית בעצמה, ועוזרת לאנשים רבים לנצח את היאוש והעצבות ולשחרר את המועקות. הנוירופידבק כטל תחיה לנפשות מדוכדכות מעורר את הכח הטמון באדם לפרוץ, לצמוח ולגדול, והדס מרגישה שותפה לפריחה שמקשטת את העולם בשמחה ובמבט חיובי ואוהב.