טעיתי בכתובת!

חנה: "זה לא זה! לא ייחלתי שכך ייראו חיי הנישואים שלי!"
שפרה: "נפלתי בפח! בהתחלה היה נראה לי שהוא אביר חלומותי, אחרי שלוש שנות נישואים אני מוצאת את עצמי חנוקה ומדוכאת. הלך האביר… התנפצו החלומות…"
יצחק: "זה הרב שלי שהכריח אותי להינשא לה, כבר מההתחלה הרגשתי שזה לא זה!"
מירב: "ההורים שלי התלהבו מהמשפחה שלו וממנו, ואני הולכתי שולל. בסך הכל הייתי צעירה ותמימה, עשיתי מה שאמרו לי… היום אני משלמת מחיר כבד – אני נשואה שחיה כמו גרושה – בודדה ועצובה.
קובי: "לחיות איתה זו טעות אחת גדולה! היא שתלטנית ורודנית, ברור לי שהיא בכלל לא הזיווג שלי, אבל כבר יש לנו ארבעה ילדים".
מיכל: "בהתחלה הכל היה נראה מושלם, מבטיח, ורוד, אפילו קסום. היה ברור לי שאנחנו שני חלקי נשמה שסוף סוף מתחברים לאחד. הייתי מסונוורת, מאושרת, אבל אז התחילו הבעיות, הקונפליקטים, הקשיים, המריבות על כספים… גיליתי את הפרצוף האמיתי שלו. בהתחלה הוא פשוט היה שחקן מעולה, היום הוא כבר לא יכול יותר להסתיר".
ענת: למרות כל מה שאני עושה למענו, הוא אף פעם לא מרוצה. כבר עשרים וחמש שנה שאנחנו נשואים. הוא בורח כל הזמן לפלאפון ולמחשב. שני הקטנים שלי עוד מעט יעזבו את הבית אף הם, ומה יהיה עם הזוגיות שלנו? הילדים היוו לנו סיבה להישאר יחד כל השנים, נראה לי שאנחנו עוד מעט מפרקים הכל ונפרדים…!!

"אנחנו פשוט לא מסתדרים!"

זהו משפט נפוץ, שמשתמשים בו זוגות רבים.
חשבו לרגע על השאלה:
מה צריכה להיות המשימה המשותפת של בני זוג?
כדי לענות על השאלה, יש לקחת בחשבון, שכל אחד מבני הזוג גדל והתחנך במקום אחר, ולכל אחד אופי אחר, נטיות מולדות שונות, צרכים שונים, רצונות, מחשבות, ותפיסות חיים, שלעיתים מתנגשות. ערכים ודיעות, לעיתים סותרים, ובכלל סגנון חיים אחר, יחד עם זכרונות פרטיים יחודיים ועבר שונה, (שהרבה פעמים מנהל את ההתנהגויות שלנו בהווה).
האם יש כאן בכלל סיכוי למשהו משותף?
האם מותר שבמשימה זו לא יהיה לנו קל?

האם כדי לחוות אושר הצד השני צריך להשתנות?!

אדם נולד עם רצון בולט: להיות מרוצה.
אדם רוצה להרגיש טוב. כולנו היינו רוצים שהכל יזרום וילך לנו בקלות. שתמיד תמיד:
יבינו אותי,
יענו לי על כל צרכי,
יעריכו אותי,
יאהבו אותי.
יתנו לי מקום.
יתנו לי להרגיש "שווה", מוצלח, מוערך, שייך וראוי.

ואם מישהו צריך לעשות שינוי זה בטח לא אני!
רק אם השני ישתנה, זה מה שיגרום לאושרי. האומנם?!

זוגיות טובה – פוטנציאל לאושר

מחקרים הוכיחו, שרמת האושר של בני אדם תלויה באופן ישיר בטיב מערכות היחסים הקרובות שלהם.
לא בכדי רוצה אדם זוגיות טובה ומוצלחת. הוא יודע ששם טמוּן פוטנציאל אדיר לאושרו.

אך כיצד נשיג את האושר המיוחל?
האם באמת בני הזוג הם אלה שאחראים לאושרינו?

עוד לפני שתענו על כך, ענו על שאלה אחרת:
עד כמה את/ה מרגיש/ה כעת במיטבך?
עד כמה את/ה מרגיש/ה שמח/ה, רגוע/ה, עם עצמך?
האם יש דבר נוסף כעת שמעיב על אושרך?

לכל אחד מבני הזוג "תנאים" משלו כיצד הדברים אמורים להיראות

כאשר אדם עסוק בלנהל את רגשותיו, כאשר האנרגיות שלו תפוסות במוקדים שונים בחייו – הוא לא פנוי לראות את בן הזוג ולבנות קשר.
כאשר בני זוג נכנסים בברית הנישואין, עורכים להם "חוזה", כלומר – כתובה. הכתובה היא מעין מסמך, בו מפורטים תנאים שונים. כיצד ייראה הבית שהם עומדים להקים. "החוזה" הזה רשום וחתום, נגלה וידוע, אך במציאות, מתחת לחופה, נכתבים עוד שני "חוזים" סמויים:

החוזה שאיתו החתן נכנס לחופה

כלומר: מה מבחינתו ואיך אמור להיות בבית הזה. יש לו חוזה פנימי סמוי של "איך הדברים אמורים להראות", ובין היתר, איך אשה אמורה להיות. לדוגמא: "עדינה ורכה",
"מסודרת ונקיה",
"קשובה, מסורה ואוהבת 24 שעות ביממה",
"צייתנית וכנועה",
"חרוצה וזריזה",
"משתפת, מעניינת ותמיד תמיד מחייכת!!!"
וכו'.

החוזה שאיתו הכלה מגיעה ונכנסת לחופה

כלומר, מה ואיך מבחינתה אמור להיות בבית הזה, וכמובן, איך גבר אמור להיראות: לדוגמא:
"חזק, אדיב ויציב",
"חייב תמיד לפרנס"
"מפנק, מעניק ומפרגן",
"חבר לחיים – מישהו שצוחקים ובוכים איתו יחד",
"משתף ורגיש, עוטף ואוהב",
"נותן גב וביטחון – אחד שאפשר להישען עליו",
וכו'.

התנגשות "בחוזים"

תארו לעצמכם שגבר מגיע עם "חוזה" סמוי של:
"חייבים תמיד לדבר על כל דבר, ואסור שיהיו סודות בין בני זוג".
ואילו האשה מגיעה עם "חוזה" סמוי משלה, של:
"לא כל דבר צריך לספר לבעל, ויותר חשוב לשמור על הכיף".
"את הדברים הפחות מוצלחים עדיף לשמור לחברות…"
"ובכלל, גם בזוגיות יכולים להיות סודות…"
כאשר יש פער בציפיות בין בני זוג, הווי אומר, יש סעיפים שונים בשני החוזים.
הכללים הללו, הלא-כתובים והלא-מדוברים, הרבה פעמים בלתי מודעים בכלל, ובעצם בכל קונפליקט שמתגלע בין בני הזוג – נמצא עותק שונה של החוזה. מה עושים כשיש (ויש!!!) חוזים שונים, ולעיתים אף סותרים ומתנגשים?

תוכלו לפנות לייעוץ פרטני