נוירופידבק הוא שיטה טכנולוגית מוכחת מדעית ומחקרית, שעוזרת במגוון רחב של קשיים כגון:
אפילפסיה, פיברומיאלגיה, אוטיזם, הפרעות קשב וריכוז, לקויות למידה, חרדות, דכאונות, התמכרויות, בעיות תקשורת, הפרעות שינה, טיקים, אכילה כפייתית, הפרעות סטרס, פוסטראומה, טינטון, חוסר ביטחון ועוד בעיות רגשיות רבות.
המח הוא מרכז שליטה ובקרה מתוחכם ביותר, ששולט על כל מערכות הגוף הפיזיות, הנפשיות והרגשיות שלנו. הפעולות שלנו וההתנהגויות שלנו הן תולדה של תפקוד המח שלנו, ולמעשה מוחנו מורכב הרבה יותר מכל רשת חשמלית אחרת, ויש בו כ-100 מיליארד נוירונים (תאי עצב) המתקשרים האחד עם השני ומעבירים מידע האחד לשני דרך מערכת כימית וחשמלית. המח מסוגל לעבד כמויות אדירות של מידע, לאחסן, לזכור, ומסוגל לבקר ולשלוט בבת אחת על מערכות שונות בגוף. (לדוגמא, אנו לא צריכים לתת פקודה למערכת העיכול, או למערכת הנשימה – המח עושה זאת אוטומטית ללא שום צורך במודעות שלנו).
למעשה, מוחנו הוא מערכת בקרה שכל הזמן בודקת מה מתרחש בתוך הגוף ומחוצה לו. מוחנו משתנה כל הזמן, מזהה שינויים שמתרחשים, ומגיב להם.
לדוגמא: כאשר מקבלים חלילה זיהום בגוף, המח מזהה את השינוי ומפעיל כל מיני מערכות כדי לטפל בזה. אם נכנס חיידק המח מנסה להתמודד עם שינוי זה. יש לו יכולת ליצור מסלולים חדשים, והוא מארגן עצמו מחדש ביחס להבדלים ולשינויים שהוא מזהה (גמישות נוירולוגית).
במוחינו יש אזורים שונים שאחראים על תפקוד ועל הפעילות שלנו בחיי היומיום.
יש אזורים במח שקשורים לראייה, לשמיעה, לתנועה, לתחושה, לדיבור ולהבנה.
(לדוגמא: אדם שיש לו קושי לדבר בצורה ברורה, המקור לכך נתון באזור מסוים באונה הטמפוראלית שבמח – אזור "ברוקה" – שאחראי על היכולת לדבר. כך גם אדם שיש לו קושי ביוזמה, ביצירתיות, בריכוז – המקור לכך נמצא באזור האונות המצחיות שבקורטקס הקדמי מצחי שבמח).
כל המצבים המנטליים שלנו הם בעצם דפוסי פעילות במח, וכל התנהגות היא תולדה של תפקוד המח.
אפשר לטעות ולחשוב שאם כך התגובות שלנו וההתנהגויות שלנו נקבעות בצורה בלתי הפיכה ע"י מוחינו, אך לא כך! אנו כן חופשיים לבחור את התגובות שלנו וכל שינוי בהתנהגות משפיע על מוחינו. כך גם בכל פעם שאנו לומדים משהו חדש – אפשר לראות שינוי מבני במח! אפילו מחשבה על החופשה האחרונה שהיתה לנו מול הים לדוגמא, מפעילה כעת אזורים במח שהיו מופעלים אז, כשהיינו בחופשה.
מוחנו מחפש כל העת איזון ויודע לווסת את עצמו ולארגן את עצמו מחדש ביחס לשינויים שהוא מזהה.
כיצד נוירופידבק פועל?
אדם המגיע לאימון מתחבר לחיישני EEG שמונחים על כמה נקודות בראשו, הקולטים את רישום הפעילות המוחית האישית שלו. הפעילות החשמלית הנמדדת היא של מערכת העצבים המרכזית ולמעשה משקפת למח את דפוסי פעילויותיו.
האימון אינו פולשני, ובמהלכו שומע המתאמן סדרת שירים או צופה ראייתית בקליפים או בסרטון כלשהו. ברגע שנוירופידבק מזהה דפוס מוחי לא יעיל, הוא שולח הפסקה קצרה בצליל הנשמע.
המח שומע את ההפסקה ומקבל זאת כאינפורמציה לפעילותו: "תבדוק את עצמך, יש כאן משהו לא תקין".
המח בודק, מעבד את המידע ומחליט אם ועד כמה לבצע פעולות ויסות.
נוירופידבק עוזר למח לזהות
דפוסים לא תקינים ע"י שליחת
משוב (הפסקה בצליל),
והמח של המתאמן עושה את
הריפוי לבדו!
אדם שקיבל, לדוגמא, התקף חרדה כשנכנס למעלית, מוחו יבנה מנגנון הגנה שיפחיד אותו לעלות שוב במעלית. מנגנון הגנה זה לכאורה לטובתו, כדי שלא יחווה שום התקף חרדה נוסף, אך נוצר כאן מצב של דפוס לא תקין, והמח מתרגל לכך ולא מצליח לצאת ממנו.
נוירופידבק עוזר למח לצאת מדפוס שלילי זה על ידי שליחת משוב, מעין מידע (הפסקות בצליל) – "הדפוס הזה לא יעיל, חשב מסלול מחדש".
וכך, המח בודק את הדפוס, ומייצר מודל חשמלי חדש ויעיל יותר.
נוירופידבק דינאמי לא מכריח את השינוי במח, הוא רק משדר למח שיבדוק עצמו, והמח של המתאמן כבר עושה את הפעולה לבד!
זו הסיבה שלעתים המח לא יקשיב להתרעה, ויתנגד לשנות את הדפוס. דבר זה ידרוש התמדה באימונים עד שיקלוט המח שכדאי לו לשנות דפוס.
נוירופידבק עוזר לשחרר דפוסים מתמשכים, ללא שום אילוץ או כפייה, ומתאים לכל גיל, והכל במטרה להקל על סבל ולעזור למתאמן להעצים את חוסנו האישי מול התמודדויות שונות בחייו.
